הטיסה הראשונה שלי לחו״ל
ביולי 23 הגשמתי את האחד החלומות הכי גדולים שהיו לי, לטוס לבד לחו״ל. חלום שהתבשל מאז שהקמתי את העסק שלי, לפני כמעט 4 שנים שהייתי עסוקה בחלום הזה, לטוס לבד לחו״ל ולעבוד במקביל אבל האמת שלא האמנתי שזה יקרה ואף אחד מסביבי לא האמין כמעט.
מבחורה שהתמודדה עם חרדה חברתית, שחוותה פער בעצמאות בחוץ, שפחדה לנסוע לבד למקומות, שאף פעם לא טסה לפני, שבקושי יוצאת מהבית לטיול סולו לבד, בפעם הראשונה בחיים.
הסיבה שרציתי כל כך להגשים את החלום הזה היא כי רציתי להוכיח לעצמי שאני יכולה להיות ולהרגיש עצמאית במקום חדש, שאני יכולה להסתדר מדהים בכוחות עצמי, שאני יכולה לבנות לבד ולחזק את הביטחון שלי והאמון בעצמי עוד יותר.
וגם רציתי להראות לכל מי שלא האמין שיהיה לי אומץ להעלות על המטוס ששום דבר לא יעצור אותי בדרך.
וכמו בהגשמה עצמית
לא תמיד הדברים הולכים חלק בדרך, עברתי אינספור אתגרים וקשיים שכמעט גרמו לי לוותר אבל איכשהו לא רציתי לעצור עד שאצליח להוכיח לעצמי שאני יכולה לטוס לבד לחו״ל ולהסתדר ולא האמנתי שזה קרה עד שזה אשכרה קרה.
כדי להצליח להגשים את החלום הזה הייתי צריכה👇🏻
- לקחת סיכון ולהתמודד עם משהו שאף פעם לא עשיתי או חוויתי שאז הרגיש הדבר הכי מפחיד שיש עבורי.
- להתמודד מול ביקורות מהסביבה הכי קרובה שלי שניסו להוריד אותי מהרעיון הזה ולהאמין בעצמי בכל הכוח שזה אפשרי עבורי.
- לעשות עבודה עצמית ארוכה מול ריצוי, חוסר ביטחון מול החלום החדש, חרדה כלכלית, להתמודד עם הפחדים שלי, הצבת גבולות ולגלות את העצמאות שלי ואת הצעדים שאני צריכה לעשות כדי להגשים את החלום הזה בצורה הכי טובה שאוכל במסגרת תהליך אימון.
- להתמודד עם התקפי חרדה מהרגע הזה שבו אהיה על המטוס ועם כל המחשבות המפחידות שעברו לי בראש לגבי דברים שיכולים להשתבש או דאגה לגבי איך אצליח להסתדר לבד.
בגלל אף פעם לא הייתי בחו״ל לפני בחרתי ביעד קרוב שיש בו הרבה ישראלים כדי להרגיש בטוחה יותר בעונה שבה הרבה טסים. סופ״ש ארוך בקיץ בפאפוס בקפריסין שהתברר כבחירה מעולה ליעד ראשון לבד.
בבוקר של הטיסה הייתי בהתקף חרדה מתמשך ואני לא אשכח איך אבא שלי אמר לי לוותר ולא לטוס ושזה לא שווה את הפחד והחרדה שחוויתי באותו הרגע, לא באמת עיכלתי את מה שהיה נראה כמו חלום בראש במשך שנים פתאום יהפוך למציאות בעוד כמה רגעים, אבל דבר אחד ידעתי שלא משנה מה יקרה אני לא מוותרת לעצמי ועולה על המטוס הזה. אחד הדברים שהפחידו אותי היה ללכת לאיבוד בשדה ושלא אסתדר לבד ברגע האמת ולמרות הפחד זה היה די קליל והצלחתי להסתדר מעולה בצעד הראשון ואז הגיע הרגע להעלות למטוס!
ברגע שעליתי למטוס החרדה התחלפה בדמעות של התרגשות, והלם שאני פעם ראשונה על מטוס לבד שהנה עשיתי את זה והוכחתי לעצמי שאני יכולה. עצם העובדה שעליתי על המטוס ולא בחרתי שניה לפני מהשדה זה היה ניצחון עסק עבורי!
רגע שלא אשכח בחיים.
ואז אחרי הנחיתה הדברים התחילו להסתבך דווקא ברגעים שלא ציפיתי. כמו העובדה שלקח לי שעה למצוא את החדר במלון, הגעתי ליעד שהיה בו יותר חם מבארץ, עיכוב של שעה וחצי בטיסה, מרגע הנחיתה לא הרגשתי טוב, הסתבכתי עם המתאם בחשמל והכל היה לי חדש ומוזר כמו חלום של מישהי אחרת.
והיה איזה רגע של שבירה, בערב אחרי שהסתובבתי שעה בחושך במלון בניסיון למצוא את החדר הנכון, אחרי יום הכי אינטנסיבי שעברתי, ישבתי מיואשת על המדרגות אחרי שהתייאשתי לחפש ולהסתובב עם מזוודה ותיקים ואמרתי לעצמי למה עשיתי את זה? למה לא יכלתי לחכות שמישהו יטוס איתי? למה על הפעם הראשונה בחו״ל לבד?
ובזכות חבר טוב נזכרתי בחזרה למה עשיתי את זה, שרציתי להרגיש עצמאית, שיהיה לי את החופש לבחור בכל רגע, להרגיש איך זה לסמוך על עצמי ולהחליט מה שזוהר רוצה כי אני יכולה.
הבנתי שאני צריכה להתמודד לבד אבל לא באמת לבד כי הכרתי בדרך אנשים מדהימים שעזרו ולמדתי לבקש עזרה ולהיעזר בחברים בארץ כשצריך והבנתי יותר כמה אני מוקפת בחברים מדהימים ואלו היו הרגעים הכי מחזקים ומעצימים דווקא הזמנים שהייתי צריכה ללמוד להיות זאת שמחזקת את עצמי, שמחבקת, שדואגת, עצמאית, שמרימה, שיוצרת את הכיף, שמנגבת את הדמעות.
לקח לי זמן להסתגל ולהבין שאני במדינה אחרת אבל ככל שהימים עברו התחלתי לצבור ביטחון ולהנות, אפילו היה לי ממש כיף לעבוד מתי שבא לי באווירה חדשה ושונה ופעם ראשונה שנתתי לעצמי לנוח באמת.
הדברים כמובן בכלל לא קרו כפי שתכננתי אבל זרמתי עם עצמי ובעיקר הייתי גאה בעצמי שהוכחתי לעצמי שאני יכולה, שלא ויתרתי לא משנה כמה היה קשה, שהכרתי את עצמי מחדש, שחוויתי מהי תחושת חופש ועצמאות אמיתית!
אני לא אשכח איך ישבתי לבד בבריכה, צפיתי בשקיעה ואמרתי לעצמי: ״את קולטת שהצלחת? הגשמת את החלום הכי גדול שלך בחיים איזו אלופה את״ חייכתי והרגשתי מנצחת אבל באמת. זה היה הפחד הכי גדול שלי לטוס לבד עם 0 ניסיון וניצחתי את הפחד הכי גדול שלי כי ידעתי שהוא יוביל אותי לפריצת דרך מטורפת בחיים וזה מה שבאמת קרה.
והנה כמה דברים שעזרו לי להגיע לזה ואולי יעזרו גם לך לאזור אומץ לטיול סולו הראשון שלך:
– להגדיר דדליין ספציפי לחלום הזה ולפרק אותו למטרות קטנות עד שתגיעי לדבר האמיתי. אצלי זה יהיה עד 30/7/23 טסתי לסופ״ש ארוך לבד בחו״ל.
– אני בחרתי להיעזר במאמן מנטלי מקצועי שיראה לי את הדרך ונתן לי כלים פרקטיים להתמודדות והגעה בפועל למטרה הזאת והרבה מעבר לזה.
– יצרתי טבלה של כל הפחדים שלי בהקשר של טיסה לבד ודברים שיכולים להשתבש ולכתוב את כל הפתרונות שעלו לי בראש ויישמתי כמה מהם בזמן אמת. המטרה פה הייתה לתת לגיטימציה לפחדים אבל גם לתת להם פתרונות להתמודדות כדי לא לתת לפחד את השליטה.
– לדאוג מראש לכל דבר שיתן לי תחושת ביטחון ולא לפחד לשאול שאלות כמה שצריך אם זה להכין פנקס כיס עם טלפונים וסיסמאות חשובות, להתייעץ עם נשים אחרות, לבחור מלון מרכזי ואיכותי.
– להיות חלק מקהילה של אנשים שכבר השיגו את החלום שלי ולהיעזר בהם, לחקור, להתייעץ, לשתף בפחדים ומישהו שידחף אותי קדימה ויראה לי שזה אפשרי עבורי כמו שהם עברו את זה.
– להתחיל צעדים קטנים יותר בדרך לשם כמו לצאת לבד בארץ ולעשות דברים לבד,לשבת בבית קפה, להגיע לבד למקומות חדשים, לחקור לעומק על המקום שאני מגיעה אליו.
והנה תובנות שלמדתי מהטיסה הראשונה שלי לחו״ל:
– טיסה זה בגדול מרגיש כמו רכבת הרים רק באוויר
– לקחת את היום השני לאיפוס ודאגה עצמית היה הדבר הכי חכם שאפשר לעשות במקום לרוץ ממקום למקום.
– להרגיש לא טוב בחו״ל ובפרט בטיול לבד זה קשה, מבאס, חוסר אונים אבל גם מלמד,מעצים ומחזק.
– לטוס לבד זה לא באמת אומר להיות לבד ולהסתדר לבד בכל רגע. בכל הזדמנות הכרתי אנשים מקסימים ובכל פעם שהייתי צריכה עזרה מצאתי מישהו שישמח לעזור לי.
– ללמוד לבקש עזרה מאנשים ולא להסתדר לבד בכל דבר וכל רגע זאת חוזקה ולא חולשה
– לטייל לבד בחו״ל זאת החוויה הכי מעצימה, מחזקת ועצמאית שאפשר לעבור בחיים שאת לגמרי חוזרת ממנה אישה אחרת.
-כשיש את הכלים הנכונים אפשר להתמודד עם רוב האתגרים בכל מקום.
-מאחורי הדבר שהכי מפחיד אותנו בחיים מסתתרת הפריצה הכי גדולה, כמו קיר שצריך לשבור ולעבור דרכו.
הדבר הכי מאתגר בדברים חדשים הוא חוסר וודאות והניסיון לשלוט בכל דבר מתוך פחד שהדברים לא יסתדרו או ישתבשו.
-ברגע האמת אנחנו הרבה יותר חזקות ועצמאיות ממה שאנחנו חושבות ומאמינות, מודה שאפילו שהצלחתי להפתיע את עצמי.
המלצות וטיפים לסיכום:
אני בחרתי לישון במלון מרכזי ליד הטיילת של פאפוס וקרוב לים שנקרא אמפורה, מלון איכותי ויפה עם תחושת ביטחון גבוהה. הוויב של החופשה שלי היה בעיקר בטן גב וזה ענה לגמרי על הצרכים שלי.
תזרמי עם ההרגשה שלך, את לא חייבת לטייל בכוח אם לא מרגיש לך נכון או מפחיד אותך עדיין. אני אישית נשארתי באזור של המלון ולא טיילתי יותר מדי ועדיין נהנתי ברמות מהחוויה ועברתי בין הים לבריכה.
תצאי מנקודת הנחה שלא משנה מה יקרה בדרך את תסתדרי ואם תצטרכי עזרה אז תמיד יהיו אנשים שישמחו לעזור לך. אל תתני לפחד של מה יקרה אם לשלוט בך ושימי את הפוקוס על מה יקרה אם תהני ועל החוויה מדהימה שאת הולכת לעבור.
אני טסתי בשיא עונת הקיץ, בשיאו של גל חום ואני מאוד לא ממליצה לטוס בזמן כזה, היה מאוד מאוד חם בכל מקום מה שהקשה על טיולים ובכלל לצאת ברגל מהמלון ואין כמעט מזגנים במקומות. לי זה היה אתגר כי קשה לי להתנהל כשחם לי בצורה מוגזמת אז בדיעבד הייתי טסה בתחילת הקיץ / ספטמבר / מאי והמחירים גם כנראה יהיו יותר זולים מאשר לטוס בסוף יולי.
ואחרי שקראת את הפוסט והגעת לסיום אני רוצה להגיד לך…תגידי כן לחלומות שלך מבטיחה שזה שווה את המאמץ והאתגרים בדרך ותזכרי שכל חלום שיש לך יכול להפוך למציאות. את רק צריכה לגלות את הדרך אליו באומץ.💜
זוהר.
